ריבית דריבית: הפלא שמייצר רווחים בהשקעות וחסכונות

נניח שחיסכון מסוים משיג בממוצע 7% בשנה ונניח שבחרתם לחסוך בו במשך עשר שנים – כמה תרוויחו? ובכן, התשובה היא לא 70%, אלא קרוב יותר ל-100% (97% ליתר דיוק).

"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל", אמר אלברט איינשטיין, "מי שמבין זאת - מרוויח. מי שלא מבין - משלם"

תשואת ה-97% נובעת מכלל מתמטי יחסית פשוט – ריבית דריבית, שאלברט איינשטיין היטיב להגדיר אותה כפלא. "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל", הוא אמר, "מי שמבין זאת - מרוויח. מי שלא מבין - משלם". אז בואו נבין ונרוויח.

כשהתשואה מתגלגלת וגדלה

ריבית דריבית משמעה שהריבית/תשואה שהרווחנו בשנה הראשונה, מושקעת ומייצרת ריבית או תשואה בשנה השנייה. בהמשך, התשואה בשנה השנייה מניבה רווח בשנה השלישית וכך הלאה.

דוגמא להמחשה: השקענו 100 אלף שקל בשנה בשוק המניות והשגנו תשואה של 7%. אחרי שנה יהיה לנו 107 אלף שקל. בשנה השנייה הרווחנו בשיעור זהה – 7%. מה שאומר שעל הקרן הבסיסית (קרן ההשקעה) הרווחנו 7,000 שקל (7% על 100 אלף שקל), ובנוסף, התחלנו את השנה השנייה עם תוספת של 7,000 שקל (סך הכול 107 אלף שקל), וגם על הסכום הזה יש תשואה של 7% - ורווח של 490 שקל (7% על 7 אלף שקל).

בשורה התחתונה, יש לנו רווח בשנה השנייה של 7,490 שקל, סכום מצרפי של 114,490 שקל ותשואה של 14.49% (לא 14%) בשנתיים, כי התשואה בשנה הראשונה מניבה בעצמה תשואה בשנה השנייה. והשלישית. והרביעית, וכן הלאה. יש חשיבות עצומה להשקעה לטווח ארוך – ולא רק בגלל הריבית דריבית. עוד ניגע בכך בהמשך.

קראו עוד במגזין:

• כך תחסכו כ- 750 ₪ בחודש: המדריך לקיצוץ ההוצאות
• אז מה הילד יהיה? עו"ד, רופא או מנהל צי רובוטים?
• כל מה שמעניין בכלכלה

ככה עושים כסף

מה משמעותה של השקעה כאשר התשואה שאנחנו משיגים נהנית מריבית דריבית? המשמעות היא שאם לא נוציא כסף (לא נממש) וגם אם נקבל דיבידנדים והם יוחזרו להשקעה במניות, אז התשואה שלנו תהנה מגידול מרשים והתיק שלנו יספק תשואה מרשימה. ככל שמשקיעים לטווח ארוך יותר, הפלא הזה (ריבית דריבית) חזק יותר, מאחר שהוא מייצר רווח שהולך וגדל עם הזמן.

כדי שהפלא יעבוד, ובמספרים משמעותיים, נדרשים שני תנאים:

1.  יכולת איפוק: לא לממש את ההשקעה. כאמור, אם מתקבלים דיבידנדים הם מושקעים בחזרה.

2. זמן: ריבית דריבית עובדת לכל תקופה, אבל אחרי שנתיים אין לה משמעות גדולה. הקסם שלה עובד במלוא עוצמתו על תקופות ממושכות. ומי יכול להשקיע לתקופות ממושכות? צעירים וצעירות. ככל שמשקיעים או חוסכים מוקדם יותר, כך אפקט הריבית דריבית חזק יותר, והרווחים של החוסכים גדולים יותר.

נחזור לדוגמה למעלה: 100 אלף שקל שהושקעו בשוק המניות והניבו תשואה ממוצעת (היסטורית) של 7%, הפכו לכמעט 200 אלף שקל אחרי עשר שנים. אבל אם ההשקעה הזו נעשתה בגיל עשרים והמשקיע מחכה לפנסיה, אזי (לא להאמין) ההשקעה תזנק לכ- 1.5 מיליון שקל (אחרי 40 שנה).

אם ניקח בחשבון שהחיסכון השוטף גדל (ההפרשות לפנסיה ומכשירים אחרים), תגיעו לסכומים משמעותיים שיסדרו לכם את התקופה שלאחר הפרישה. אולי תוכלו אפילו ליישם פרישה מוקדמת. אז צעירים וצעירות, אל תחששו להשקיע או לחסוך מוקדם ככל שניתן ואל תחששו להשקיע לטווח ארוך. זו הדרך לעשות תשואה ורווחים משמעותיים. מנגד, אדם שנמצא כבר בגיל פרישה, ייהנה כמובן מעוצמתה של הריבית דריבית, אבל הוא ככל הנראה כבר לא יחסוך ל-40 שנה.

השקעה לטווח ארוך היא שם המשחק, במיוחד  כשאתם עדיין צעירים ולפניכם עוד שנים רבות. אם תדעו לפתוח חיסכון בגיל צעיר ולהתמיד בו לאורך השנים, גם בתקופות של משבר, גם ברגעים שבהם יהיה נדמה לכם שאתם חייבים למשוך את הכסף - תוכלו להשיג רווחים לטווח הארוך. הריבית דריבית, קרי: צבירת התשואה על הרווחים שנצברו, היא כמובן חלק מהרווח לטווח זה, אך לא כולו. בכל חיסכון ארוך טווח נדרשות, לפני הכול, יכולת ראייה למרחקים ובעיקר - התמדה.

רוצים לקרוא עוד בנושאי השקעות? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים.

האמור אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.