"צירוף נסיבות עולמי ומקומי מאלץ את היצרנים בישראל להמשיך ולהוריד מחירים"

בשנים האחרונות כמעט ואין אינפלציה בישראל. כדי להבין טוב יותר את התופעה, שוחחנו עם צבי סטפק - מבעלי מיטב דש, על הקשר בין האינפלציה למדד המחירים לצרכן, על השינויים שהתחוללו בכלכלה העולמית והמקומית בעשור האחרון ועל ההשפעה של כל זה על האינפלציה בישראל.

"נניח שמחיר הנפט עולה, זה לא ביקוש והיצע בישראל, אבל זה כן ביקוש והיצע בעולם כולו. לכן, כשמחיר הנפט עולה, אנחנו יודעים שכשאנחנו ממלאים את הדלק אנחנו משלמים יותר"

מה הקשר בין האינפלציה למדד המחירים לצרכן?

 סטפק: "את מדד המחירים לצרכן עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). היא עושה סקר, אחת לכמה שנים, על מה אנחנו מוציאים את הכסף. כמה אנחנו מוציאים על תקשורת, כמה על תחבורה, כמה על מזון וכולי. הלמ"ס בודקת מדי חודש, במהלך החודש, כמה המחירים של אותם מוצרים עלו או ירדו. בהתאם לזה היא מפרסמת ב-15 בכל חודש את מדד המחירים לצרכן".

"אינפלציה זה מצב שבו המחירים עולים, לפי בדיקת הלמ"ס. אינפלציה גבוהה נקראת היפר אינפלציה ובאינפלציה רגילה בדרך כלל מדברים במונחים של 1%, 2%, 3%, 4% וכולי – תלוי באיזו מדינה וכמובן תלוי מתי. ההיפוך של אינפלציה נקרא דיפלציה, שזה מצב שבו המחירים יורדים. בשנים האחרונות היו לנו לא מעט שנים של ירידת מחירים".

כשהביקוש גבוה מההיצע נוצרת אינפלציה?

"כן. באופן בסיסי, כשיש חוסר איזון בין הביקוש לבין ההיצע, והביקוש גדול מההיצע, כי לאנשים יש נניח יותר כסף ויותר מוכנות להוציא אותו, ובמקביל כמות המוצרים לא גדלה – אז ברור שהמחיר יעלה. זה שמוכר את הסחורה, ינצל את הביקוש כדי להעלות מחירים".

"הרבה פעמים, האינפלציה בישראל נובעת בכלל מאינפלציה בעולם. נניח שמחיר הנפט עולה, זה לא ביקוש והיצע בישראל, אבל זה כן ביקוש והיצע בעולם כולו. לכן, כשמחיר הנפט עולה, אנחנו יודעים שכשאנחנו ממלאים את הדלק אנחנו משלמים יותר".

קראו עוד במגזין:

• "חוסר איזון בחברה מוביל תמיד לפגיעה בתוצאותיה העסקיות, לפעמים אף לחיסולה"
• "הפנסיה שלנו הצטמקה ב-40% בעשור האחרון"
• קורס: התקציב המשפחתי – עוברים לצמיחה כלכלית

מה השתנה בשנים האחרונות?

"השתנה הרבה מאוד. למרות שהיו הרבה מאוד הדפסות כספים שהיו אמורות לגרום לאינפלציה, מה שקרה בפועל למשל בישראל, הוא שמדד המחירים לצרכן ירד בחלק גדול מהחודשים וגם בחלק מהשנים. היו גם שנים שהמדד עלה, אבל היה מאוד נמוך. למי שזוכר, שיעור האינפלציה בישראל לפני עשרות שנים הגיע למאות אחוזים בשנה, אחר כך ירד למספרים דו ספרתיים, אחר כך חד ספרתיים וכיום כמעט שאין למעשה אינפלציה.  אז מה קרה? ההתייעלות של הפירמות, החדשנות הטכנולוגית, הקניות באינטרנט והשקל החזק מול הדולר – כל אלה תרמו להוזלת מחירים בישראל. גם המדינה תרמה לכך, כשביצעה כמה מהלכים שהורידו את מדד המחירים לצרכן. בסך הכל, כולנו נהנים מזה".

איך כל זה משפיע על האינפלציה בישראל?

"האינפלציה בישראל מאוד מתונה, אם בכלל יש אינפלציה. צריך להגיד שבנק ישראל מנסה דווקא להעלות את האינפלציה, כי מבחינת חוק יציבות המחירים הוא צריך לחתור לכך שהאינפלציה תהיה 2% בשנה בממוצע. בפועל, הוא רחוק משם. לכן, אין לו גם שום סיבה להעלות את הריבית, שאנחנו יודעים שכיום היא סביב האפס. כתוצאה מזה שאין אינפלציה - אין ריבית, מה שאומר שאין ריבית על פיקדונות בבנקים וכולי".

"צירוף הנסיבות של ירידת מחיר הנפט בשנים האחרונות בעולם, השקל החזק מול הדולר והעובדה שהישראלים קונים הרבה באינטרנט – כל זה מלחיץ את היצרנים בישראל ומאלץ אותם להוריד מחירים. כל זה תורם לכך שהאינפלציה בישראל לא מהווה כיום שום בעיה, בניגוד לשנים קודמות".

רוצים לקרוא עוד בנושא? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים.

האמור אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.