איך להימנע מהונאות כרטיסי אשראי?

שימוש בכרטיס אשראי לביצוע רכישות ועסקאות נראה לנו מובן מאליו. זמין, נוח וחוסך חיפוש מייגע אחר כספומטים או בנקים. השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה זה בטוח. התשובה, בדרך כלל חיובית - אבל ממש לא תמיד.

את הרכישות או אפילו הכנסת פרטים אישיים חשוב לבצע רק ברשתות אינטרנט מאובטחות ולא ברשתות אלחוטיות פתוחות

הונאות בכרטיסי אשראי נפוצות בכל העולם, וגם בישראל. בכל שנה מתבצעות בארץ הונאות כאלו בשווי עשרות מיליוני שקלים. משנה לשנה דרכי הפעולה של גונבי הכרטיסים והזהויות משתכללות, מה שמחייב אותנו לנקוט משנה זהירות. הסכנות אורבות בכל מקום- החל משימוש בכרטיס האשראי במקום בילוי, דרך הזמנת כרטיסים טלפונית ועד לרכישת מוצרים דרך האינטרנט. איך תוכלו להתגונן?

שאלה ראשונה: ממי קונים?

גורם הסכנה הראשוני בכל עסקת כרטיס אשראי הוא, כמובן, הגורם מולו מתבצעת העסקה. זה נשמע מובן מאליו, אבל לא תאמינו כמה אנשים מוסרים מדי יום פרטי כרטיס אשראי בטלפון לגורמים שהם לא מזהים ולא מכירים. גם כשהעסקה נשמעת אטרקטיבית במיוחד, אסור לעשות זאת, ללא זיהוי, היכרות והכנה מראש.

ניסיונות טלמרקטינג למיניהם, ממספרים לא מזוהים או לא סטנדרטיים, צריכים לעורר חשד מידי. אין מתנות חינם- אם מציעים לכם עסקה שנראית אטרקטיבית "מדי", יכול להיות שלא מדובר בעסקה, אלא בהונאה.

חשוב לברר כמה שיותר פרטים על הגורם שיוצר אתכם קשר. בדקו מהי הכתובת שלו, אם יש מספר שניתן לחזור אליו. מספרים חסומים אמורים להדליק נורות אזהרה. שימו לב לקידומת. בניגוד למה שרבים חושבים, שיחות שמתחילות בקידומת 072, 073 או 074 אינן בהכרח ספאם או מעשה מרמה, אבל כמובן שיש מקרים כאלה. אם אתם נמצאים מול מחשב או טלפון סלולרי, ויכולים לתפעל אותם יחסית במהירות, מומלץ "לגגל"  את המספר ולראות מה עולה. בכל מקרה, מומלץ להמתין ולא לחזור למספרים שמצלצלים צלצול אחד ומנתקים.

גם אם הגורם מציג את עצמו כרשמי, לדוגמא המוסד לביטוח לאומי שמתקשר "לסגור חוב", אל תיקחו את הנאמר כמובן מאליו. ניתן לבדוק תוך כדי השיחה בגוגל אם המספר משויך למוסד הנטען, לשאול שאלות זיהוי וכדומה.

הונאת כרטיסי אשראי אפשרית גם כאשר אנחנו מבצעים רכישה "תמימה", באופן פיזי, בכרטיס האשראי. למרות שזה כמובן לא גורף, מומלץ להיזהר בביצוע רכישות בחנויות שנראות מפוקפקות. זה נכון בישראל, אבל על אחת כמה וכמה בחו"ל, שם מומלץ להשתמש כמה שפחות בכרטיס האשראי, בין השאר עקב עמלות, המרות מטבע, חשש מהונאה וצרות אחרות.

דוכנים המוצבים ברחוב, אמורים גם הם לעורר חשש. אם אתם משתמשים בכרטיס, רצוי לעקוב אחר האדם שלקח אותו במבט, כדי לוודא שהוא לא משתמש במשכפל כרטיסים (ניתן להשגה באינטרנט תמורת סכום פעוט), לא מצלם את פרטי הכרטיס וכו'.

איך אתם נזהרים מהונאות בכרטיסי אשראי?

• לא משתמשים באשראי. רק במזומן
• קונים רק בחנויות ורשתות מוכרות
• לא נזהרים. מקסימום נבטל את האשראי
• קונים רק באתרים מאובטחים

Vote

העוקץ הניגרי? לא בבית ספרנו

האינטרנט, על כל יתרונותיו, מהווה כר פורה להונאות אשראי. כמה מהן נכנסות לקטגוריה של ה"עוקץ הניגרי". אתם יכולים לקבל הודעה עם סיפור אישי מרגש - ושקרי, כמובן של נצר למשפחה עשירה מניגריה שמבטיח להעביר לכם סכום כסף גדול, אם רק תסייעו לו בהעברת כספים. לשם כך הוא זקוק, איך לא, לפרטי כרטיס האשראי ו/או חשבון הבנק שלכם.

בשנים האחרונות העוקץ הזה השתכלל, כך שאתם עלולים לקבל גם מייל מחבר שמספר לכם שהוא נתקע בלי ארנק וכרטיס אשראי ונמצא במצוקה, אז "אנא, עזרו לו..." אז זהו, שלא. אל תפלו בפח, סביר מאוד להניח שזה לא באמת החבר שלכם.

בסוג אחר של הונאה תוצגו כ"זכאים" לקבלת הלוואה או כרטיס אשראי מגורם המתחזה לגורם רשמי כלשהו. יובטח לכם סכום כסף בתנאי שתפקידו מקדמה. עצם הבקשה אמור להראות שמשהו כאן לא בסדר, כי לחברות אשראי לא משלמים מראש וגם ההליך דרך הבנקים הוא כמובן מורכב ואישי יותר.

כך גם לגבי בקשות לקבלת תרומות לאוכלוסייה מוגדרת, לנפגעים באסון טבע מסוים וכן הלאה. מיותר לציין שהודעות מסוג זה, גם אם הן מתחפשות לאישיות, צריכות למצוא את מקומן בתיבת הספאם שלכם. מה שנכון כמובן גם לפניות שונות ומשונות המגיעות למספרי הטלפון שלכם.

חשוב להיזהר לא פחות מהונאות "פישינג". כאן מדובר בהודעות פיקטיביות, המתחזות לאמתיות, מגורמים כמו בנקים, חברות סלולר ועוד. פושעים ווירטואליים מקימים אתר שנראה דומה מאוד למקור, מבקשים מהמשתמש להכניס את פרטיו האישיים ולפעמים גם באופן ישיר את הפרטים שלו.

סכנה אחרת היא התקנה של קבצים מפוקפקים במחשב שלכם, המגיעים אף הם כהודעות תמימות לכאורה. אלה מבצעים הצפנה של קבצים במחשב, כאשר כדי להחזיר אותם יש צורך בתשלום כופר. העצה הנוספת היא לא להתקין קבצים שאתם לא יודעים מה המקור שלהם, כשהצטיידות בתוכנת אנטי וירוס מעודכנת ובחומת אש (Firewall) יכולה לסייע מאוד למנוע תרחישים מסוג זה. למרות שזה נראה לפעמים מעיק, מומלץ לעדכן את מערכת ההפעלה (Windows, ברוב המקרים) ואת הדפדפן שאתם גולשים בו.

יכול להיות שאתם קוראים את התיאורים האלה, מגחכים ואומרים "אין מצב שזה יקרה לנו". חבל שתופתעו. מיליוני אנשים ברחבי העולם נופלים מדי שנה בהונאות אשראי כאלו בדיוק.

רכישות באתרים מקוונים

גם כאן, הזירה המקוונת עלולה להיות פתח להונאות אשראי כאלה ואחרות. מומלץ לנקוט כמה צעדי זהירות, שיבטיחו כי הקנייה באינטרנט תהיה לא רק נוחה, אלא גם בטוחה. את הרכישות באינטרנט מומלץ לבצע רק באתרים מוכרים, שאתם בטוחים לגביהם, שהם עומדים בכל תקני הבטיחות.

בדקו תמיד את שורת הכתובת, כדי לוודא שאתם נמצאים באתר האמתי ולא באתר מתחזה בעל כתובת דומה. עליכם לוודא גם שהאתר מחזיק בתעודת SSL (סימן של מנעול בשורת הכתובת) וכן שכתובתו מתחילה ב-https:// ולא ב-http://. הקפידו לנקות בתדירות גבוהה את קבצי העוגיות (Cookies), והימנעו מהענקת אישור לאתרים לזכור פרטי כניסה לחשבון.

את הרכישות או אפילו הכנסת פרטים אישיים חשוב לבצע רק ברשתות אינטרנט מאובטחות ולא ברשתות אלחוטיות פתוחות. הסיסמאות, עם כל הקושי לזכור אותן, צריכות להיות יותר מורכבות מאשר 123456, מספר הטלפון או תעודת הזהות שלכם. מומלץ לא לבחור סיסמא אחת עבור כל האתרים הרגישים – אתרי בנק, אתרי אשראי, אתרי קניות באינטרנט וכן הלאה – וגם כאן לא לשמור את הפרטים במקום שאפשר להגיע אליו (קובץ במחשב, טיוטה במייל וכן הלאה).

קראו עוד במגזין:

• קרן השתלמות דיגיטלית לעצמאים: אל תחכו ל-31 בדצמבר
• מהרגע שהחלטנו, הילדים הרוויחו: איך ארגנו לכל ילד 135,000 שקל?
• איך תהפכו את דמי החנוכה לכלי להשכלה פיננסית לילדים?

חשיבותו של מעקב

זכרו: יש אפשרות לאתר הונאות אשראי ולבטל עסקאות לא חוקיות שהתבצעו בכרטיס האשראי שלכם. עם זאת, ברור שהרבה יותר פשוט לעשות זאת כשהעסקה טרייה. לכל כרטיס יש מועד חיוב, כשעסקאות בחו"ל אמורות להתעדכן בנפרד בתוך מספר ימי עסקים.

חשוב לעקוב אחר רשימת החיובים ולראות האם זוכרים כל עסקה שנעשתה, וגם שהסכומים שרשומים בה הגיוניים. דרך נפוצה לבצע הונאת אשראי היא לבצע חיובים בסכומים גבוהים יותר או להוסיף לסכום כל מיני עמלות לא מוצדקות. כלומר, קניתם משהו ב-20 שקל מחנות מסוימת והנה מתקבל דיווח הוא על 200 שקל מאותה חנות. רבים מאתנו לא זוכרים כמה שילמו, רואים את שם החנות ברשימה, בטוחים שהכול תקין – ונעקצים.

כיום אפשר לעקוב אחר רשימת החיובים מכל מקום ובכל זמן, דרך אתרי האינטרנט של הבנקים או חברות האשראי, אפליקציות וכן הלאה. חלק מחברות האשראי או הבנקים מציעים שירות במסגרתו ניתן לקבל הודעה על כל חיוב מעל סכום מסוים הנעשה בכרטיס האשראי, מה שיאפשר כמובן לראות אילו עסקאות נעשו ולהשוות את זה עם מה שאתם זוכרים. כשזה כל כך פשוט לעקוב אחר השימוש בכרטיס, חבל להימנע מכך.

מבחינה טכנית, חברות האשראי אמורות להיות אחראיות לכיסוי חיובים או נזקים, שנגרמו עקב הונאת אשראי. בחלק מהמקרים, יש להן מנגנונים מתקדמים שמזהים את ההונאה עוד לפני הלקוח. בכל מקרה, חובתו של הלקוח לדווח לחברה מוקדם ככל האפשר, אחרת הוא עלול לספוג קנס של כמה מאות שקלים בגין איחור בדיווח.

רוצים לקרוא עוד בנושאי חיסכון? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים.