אבא עשיר אבא עני
אז לפני שיפתח מרד פמיניזם, רק אגיד שמבחינתי הכותרת פונה גם לאמהות (קשה ככל שיהיה).
רוברט קיוסאקי כתב ספר שקראתי קצת אחרי הצבא, בתקופה שאתה מסתכל לעתיד שלך בעיניים ואתה מספיק צעיר כדי לחלום, לנסות, לטעות וכריזמה ממלאת כל חדר בליבך. ויקרא שמו בישראל: "אבא עשיר אבא עני".
לא כמו שרבים יחשבו, הוא קרא "עני" דווקא לזה שמרוויח סביב ה 20,000 ש"ח נטו בחודש. אותו אבא שעל פי רוב במשאל עם יקראו לו בורגני לחלוטין, אך רוברט מגנה אותו. מבחינתו העשיר הוא זה שעושה כסף שמייצר עוד כסף, אותו אחד ששכרו בסוף החודש אינו תוצר ישיר למספר שעות העבודה שלו, אלא כזה שיש לו צי של אנשים שמבינים בכסף ובחוזים ויודעים לעשות מלימון מפעל לפירות הדר.
אותו שכיר שמרוויח "טוב", סביר להניח שיקנה רכב חדש ונוצץ מהחברה ובית חדש ונוצץ במגדלים, אך בסופו של יום קונה התחייבויות שמאבדות מערכן בשנייה שחותכים מהן את סרט הרכישה המפואר. אותו שכיר או עצמאי לעסק קטן שמחיאות הכפיים של סביבתו גורמת לו ליהנות מבורגנותו לנצח ולאדישות שמעולם לא תקנה לו מטוס פרטי ו\או יאכטה מפוארת, רק כי הוא מעדיף את אותו מקום בטוח ושקט.
אומרים שההשקפה הזו של להשקיע, לקחת סיכונים, לחשוב בענק, לא תואמת למדינה קטנה כישראל, אלא רק במדינות כמו ארה"ב, הונג קונג וכו'. אך מהסתכלות בבנייני היוקרה, בשכונות היוקרה וביוקרה שקיימת ובועטת בישראל, אפשר לומר שזה אפשרי וגם נעשה, אבל ע"י מעטים שלקחו את חלומם הלכה למעשה.
מילקי
והנה הגענו לימים שמילקי נעשה מותרות. ואז מגיעות השאלות: האם אזרח יכול להיות בפלוס במדינה שנמצאת תמיד באוברדראפט? האם זוהי גנטיקה שהיא תוצר ישיר מהממשלה? מאידך, יש שיאמרו שבתקופה שבנקים במעצמות הכי גדולות קרסו, המדינה השמרנית שלנו הייתה זו שהכי פחות ניזוקה.
אז אולי בכל זאת אנו עם סגולה? מצד שלישי אומרים שיש לנו אותו מס גבוה כשל אירופה, אבל בעוד ששם עם אותם מיסים מטפחים את תחומי החינוך / הבריאות / התרבות / הכלכלה והתעסוקה, אצלנו לנצח רוב המיסים ילכו לביטחון, כי אפילו אוויר לנשימה לא מובן מאליו במדינה שנמצאת תחת תקיפה תמידית.
אז שנטוס לברלין בשביל מילקי? שנשקיע בנדל"ן בארה"ב? או שמא נוכיח שזה אפשרי גם כאן כי כבר עשו את זה לפנינו? האם להצלחה יש בכלל גבולות או שמא תמיד נרצה עוד? והאם כל זה בכלל משתלם כשהממשלה תמיד תנגוס לך בחצי?
הפסקה הזו, עם סימני השאלה הרבים, היא כי הקשבתי לאינספור הרצאות, קראתי ספרים, ראיתי סרטים, תמכתי במורדים, הקשבתי למסתייגים, בהיתי בשקיקה במוצלחים, ו 500 מילים בנושא הזה עדיין לא מספיקות להקבלת השאלות מול התשובות.
בסופו של יום, גם אותו רוברט מהפסקה הראשונה - אחת מחברותיו פשטה רגל, גורו כלכלה ככל שיהיה. אבל היו לו עוד 80 מיליון בצד וגיבוי מלא מצד מנהל הבנק שלו. אז תשובתי היא לחלום בגדול ולנסות בענק (עם הצי הנכון סביבך), כשגם אם תיפול זה יהיה לאיפה שהרוב לא ניסו אפילו לטפס.
עד אז, בהמשך לשאלה בה התחלנו, כולנו נמשיך לחשב את המסלול מחדש עד שנשמע בסוף: הגעת ליעד.
(וקצת מחיאות כפיים בלב).
כתבה מבריקה כתבת עוד יותר
כתיבה מצויינת!
כתיבה סוחפת ומרתקת. כותבת המאמר בהחלט מעוררת נקודות מעניינות למחשבה, תוך התייסות לנושאים הרלוונטיים ונוגעים לכולנו. ישר כוח, מוכשרת ורהוטה.
כתבה מצוינת
בהחלט נתת לי כמה נקודות למחשבה
אשרייך , יש לך כתיבה מצויינת !
כתבה נהרת :)
מילים כדורבנות !!!!
כתבה רלוונטית, אשר נוגעת בכולנו!!!!
תענוג לקרוא!
כתיבה שמעוררת מחשבה וגורמת לרצות להגשים בענק!
איזו חדות ושנינות !!! נמשיך לחלום בגדול ולנסות בענק !!!
כתיבה מעולה!
כמה גאונות באישה אחת?!?!?!??
מעולה!! כתיבה חדה ומהפנטת!
אחשב את הוייז שלי למאמרים שלך מעתה :)