בן 30? מצוין. זה הזמן להתחיל לחסוך לפנסיה!

במציאות היומיומית בה אנו חיים, קיים קונפליקט מובנה. מצד אחד כולנו היינו רוצים להתנהג בדרך רציונאלית - לצמצם את אי הוודאות בנוגע לעתידנו הכלכלי ולהתכונן טוב יותר לגיל הפרישה. מצד שני, אנחנו צריכים להתמודד עם בליל אינפורמציה ומושגים שאינם מובנים לנו.

תוסיפו לכך את העובדה שרובנו מעדיפים את הצריכה העכשווית על פני הדאגה לעתיד, ומקצים לכך את רוב המשאבים הכלכליים העומדים לרשותנו. אם כל זה לא מספיק, רובנו לא מודעים לירידה המשמעותית הצפויה בהכנסתנו ביום בו נפרוש לפנסיה, אך אז, יהיה זה מאוחר מדי ונאלץ להוריד את רמת החיים שהורגלנו אליה באופן משמעותי.

פירמידת החיסכון הפיננסי

בישראל קיימים 3 רבדים לחיסכון:

1. הביטוח הלאומי- מכשיר שנמצא באחריות המדינה ומטרתו להבטיח הכנסה בסיסית לאזרח המבוטח, לאחר פרישה מחיי עבודה פעילים (בשל גיל או חלילה נכות) ולשאריו של המבוטח לאחר פטירתו**. המנגנון מטופל באמצעות המוסד לביטוח לאומי, כאשר כל עובד מפריש באופן שוטף דמי ביטוח לאומי ביחס ישיר לרמת השתכרותו. בדרך זו, המערכת יוצרת מצב בו במהלך שנות העבודה אנו משלמים לפי גובה ההשתכרות שלנו, ובעת פרישה אנו מקבלים קצבה אחידה ללא תלות בתשלומים שביצענו במהלך השנים לטובת הביטוח הלאומי. כלומר, ביטוח לאומי הוא ביטוח סוציאלי שבסופו של תהליך מעניק לאזרחי המדינה ברוב המקרים קצבאות על פי זכאותם ולא על פי שכרם.
2. מוצרים פנסיוניים כמו קופות גמל, קופות ביטוח וקרנות פנסיה- אלו אפיקי חסכון שהמדינה מעניקה להם הטבות שונות, על מנת לעודד הפקדות לחיסכון. הטבות אלו כוללות, מתן הטבות מס ייחודיות והנפקת אגרות חוב מיועדות מבטיחות תשואה (בקרנות הפנסיה המקיפות). נציין כי, המדינה קבעה חוקים המחייבים מעסיקים להפריש לפנסיה לעובדיהם (פנסיית חובה) על מנת לאפשר קיום בכבוד בגיל הפרישה.
3. חיסכון פרטי דוגמת תיק השקעות מנוהל, קרנות נאמנות, תעודות סל, פוליסות חיסכון, פיקדונות ועוד 
   כאשר הבחירה באלו היא וולונטרית על פי שיקוליו האישיים של החוסך, והממשלה אינה מתערבת למעט פיקוח רגולטורי.
   
   שיעור תחלופה (ראוי) זו לא מילה גסה
   
   מאחורי הקלעים של כלל המוצרים שמנינו, מסתתר מונח קל ופשוט לביטוי כמותי בשפה הפנסיונית, הנקרא שיעור תחלופה. זהו היחס בין ההכנסה היום בגיל העבודה, לבין הכנסה שתעמוד לרשותנו לאחר הפרישה.
   לדוגמא, עובד בעל הכנסה חודשית בסך 10 אלף ₪ אשר יקבל לאחר הפרישה קצבה חודשית בסך 5 אלף ₪ בלבד, שיעור התחלופה יעמוד על 50% (5,000/10,000). ככל שנשכיל להבין בהווה שבידינו השפעה ישירה על היחס בין ההכנסה בגיל העבודה להכנסה בגיל הפרישה, כך נצליח לייצר לעצמנו שיעור תחלופה ראוי, אשר ישמור את רמת החיים שלנו בפרישה קרובה לזו שהייתה לנו ערב הפרישה.
   
   איך עושים זאת?
   
   פשוט. מתחילים לחסוך לפנסיה מוקדם ככל הניתן! זאת על מנת לחזק את השפעת "הריבית דריבית" שהכסף ייצר עבורנו.
   לדוגמא, בחור בן 30 שהתחיל לחסוך בקרן פנסיה מקיפה ויעבוד עד גיל הפרישה (67), בשכר קבוע של 10 אלף ₪, יקבל קצבה בגובה 8,371 ₪ בגיל הפרישה. לעומת זאת, אם אותו בחור יתחיל לחסוך לפנסיה בגיל 37, קצבת הזקנה החזויה שלו בגיל הפרישה תהיה 5,605 ₪ בלבד(!). שיעור תחלופה של 56% - כמעט מחצית מגובה השכר אליו הורגל ערב היציאה לגמלאות.
   
   בנוסף, ניתן לייעד כספים לגיל פרישה המבוססים על שלושת רבדי החיסכון, כל אחד בהתאם לגובה ופוטנציאל ההשתכרות שלו. לדוגמא, עובד שימנע מפדיון קרנות השתלמות וכספי פיצויים – יוכל להשתמש במקורות אלו על מנת להגדיל את הקצבה בגיל פרישה. כך, ניצור לעצמנו מנגנון משופר, בו הכסף אותו אנו מייעדים למחר עובד עבורנו כבר היום.

* הדוגמאות הן בהנחת הפקדות של 5% תגמולי עובד, 5% הפקדת מעסיק ועוד 8.33% הפקדות מעסיק לפיצויים. כמו כן, החישוב הינו בהתאם לריבית התחשיבית הנהוגה כיום ובהנחת דמי ניהול בשיעור 4% מההפקדה ו-0.25% מהצבירה וריבית ברוטו שנתית בשיעור 4.26% הזהים בשני המקרים.
** (בהתאם לנסיבות המפורטות בחוק ביטוח לאומי(נוסח משולב), תשנ"ה-1995)
האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם.